<h1>ארחות חיים הלכ' יום הכפורים סימנים כ"ב—כ"ד</h1>
<h2>דף עח:</h2>
כתב הבעל ההשלמה דסנדל של עץ קרוי מנעל כשהוא מחופה עור. התינוקו' אע"פי שמותרין באכילה ושתיה וברחיצה וסיכה מונעין אותן ממנעל וסנדל ומפרש בגמרא טעמא שכל שאר הדברים הם גדולו של תינוק ולא גזרו עליו למונעו מגדולו אבל בנעילת הסנדל אינו גדולו שאף בחול פעמים רבות הולך יחף ולכך גזרו עליו. מותר לנעול סנדל לכל אדם מחמת עקרב וכיוצא בו שלא תזיק פי' בכל מקום שעקרבים מצויים שם. והחי' מותר' לנעו' את הסנדל משו' צנה בכל שלשי' יום. והחול' וכיוצ' בה אע"פי שאין שם סכנה והטעם מפני שהצנה קשה להם.
